התקן תוך רחמי 26.11.2017

התקן תוך-רחמי המשחרר לבונורגסטרל יעיל מאוד ובטוח לשימוש בקרב נערות עם דימום וסתי כבד והפרעות דימום

במחקר בהשתתפות 13 נערות בגיל ההתבגרות עם גורמי סיכון לדימום או הפרעות דימום, אשר סובלות מדימום וסתי כבד, נמצא כי הנחת התקן תוך-רחמי המשחרר לבונורגסטרל (מירנה/ג'יידס) אירעה ללא סיבוכים והביאה להקלה ניכרת בדימום הווסתי, שיפור במדדי האנמיה והפחתת השימוש בתרופות אחרות לטיפול בדימום וסתי כבד

מחקר זה נערך במטרה לזהות סיבוכים ולבחון את היעילות של התקן תוך-רחמי המשחרר לבונורגסטרל (levonorgestrel-releasing intrauterine device – LNG-IUD, מירנה, ג'יידס) בקרב נערות עם דימום וסתי כבד והפרעות דימום.

בוצעה סקירת גיליונות רטרוספקטיבית של 13 נערות, לאחר וסת ראשונה (postmenarchal), עם דימום וסתי כבד או הפרעות דימום, שעברו הנחת LNG-IUD. התוצא העיקרי שנבחן היה סיבוכים עקב הנחת ההתקן והתוצא המשני היה הערכת היעילות של LNG-IUD בקרב נערות הסובלות מהפרעות דימום.

13 מטופלות ענו על קריטריוני ההכללה. הגיל הממוצע לאבחון דימום וסתי כבד עמד על 14.08 ± 1.75 שנים. אבחנות של הפרעות דימום או גורמי סיכון לדימום כללו פעילות נמוכה של גורם וון וילברנד (חמש נערות), סוג I של מחלת וון וילברנד (חמש נערות), סוג IIM של מחלת וון וילברנד (נערה אחת), שילוב של פעילות נמוכה של גורם וון וילברנד ומחסור בגורם קרישה VII (נערה אחת) ושילוב של מחלת וון וילברנד נרכשת (acquired) ומחסור בגורם קרישה VII (נערה אחת).

כל הנערות קיבלו טיפול הורמונלי אחר קודם להנחת LNG-IUD ושמונה נערות קיבלו גם טיפול המוסטטי (תרופות אנטיפיברינוליטיות, דסמופרסין אצטט [Adin, Minirin]), אשר לא הצליח להביא לשליטה בדימום הווסתי הכבד.
הנחת LNG-IUD בוצעה תחת הרדמה ובנוסף ניתן טיפול המוסטטי לפני ההליך. לא אירעו סיבוכים בעת הנחת ההתקן.

כל המטופלות דיווחו על שיפור מובהק בדימום הווסתי לאחר הנחת LNG-IUD ו- 60% אף השיגו הפסקה של הווסת, כאשר משך הזמן הממוצע עד לשיפור עמד על 94 ± 69 ימים. הרמות הממוצעות של המוגלובין ופריטין עלו לאחר הנחת LNG-IUD, בהשוואה לערכים אלו לפני הנחת ההתקן (p=0.02, p=0.0085, בהתאמה). ארבע נערות הפחיתו את השימוש בהורמונים ותרופות המוסטטיות לאחר הנחת LNG-IUD. אף אחת מהנערות לא נדרשה להסיר את ההתקן, אך אירעה פליטה ספונטנית במקרה אחד, שאחריה הונח ההתקן מחדש.

תוצאות המחקר מציעות כי LNG-IUD (מירנה, ג'יידס) הינו אפשרות טיפולית יעילה עבור נערות בגיל ההתבגרות, לאחר הווסת הראשונה, עם דימום וסתי כבד או הפרעות דימום/גורמי סיכון לדימום, אפשרות הכוללת סיכון נמוך לסיבוכים, שיעור היענות גבוה, שיפור בדימום הווסתי ובאנמיה והעדר צורך בשליטה המוסטטית בדימום במהלך הנחת ההתקן.

מקור: 

Phillips SJ, Hofler LG, Modest AM, Harvey LFB, Wu LH, Hacker MR.
Continuation of copper and levonorgestrel intrauterine devices: a retrospective cohort study
Am J Obstet Gynecol. 2017 Mar 16. pii: S0002-9378(17)30416-7. doi: 10.1016/j.ajog.2017.03.005. [Epub ahead of print]
J Pediatr Adolesc Gynecol. 2017 Aug;30(4):479-483. doi: 10.1016/j.jpag.2016.04.001. Epub 2016 Apr 21.
Levonorgestrel-Releasing Intrauterine Device Use in Female Adolescents with Heavy Menstrual Bleeding and Bleeding Disorders: Single Institution Review.
Adeyemi-Fowode OA1, Santos XM2, Dietrich JE3, Srivaths L4.

נושאים קשורים:  התקן תוך רחמי,  לבונורגסטרל,  מירנה,  ג'יידס,  LNG-IUD,  נערות,  דימום וסתי כבד,  הפרעות דימום בנערות,  וון וילברנד,  מחסור בגורם קרישה VII,  הפרעה המוסטטית,  טיפול הורמונלי לנערות,  תרופות אנטיפיברינוליטיות,  דסמופרסין אצטט,  אדין,  מינירין,  המוגלובין,  פריטין,  אנמיה בנערות,  מחקרים
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו