קיימת חשיבות רבה לקביעת ההשפעות ארוכות הטווח של מחלת הקורונה על התפקוד הקוגניטיבי. זאת משום שהימצאות קשר בין השניים דורשת נקיטת בצעדים מתאימים בכל הנוגע למחקר המחלה ומדיניות הבריאות. במסגרת מחקר עוקבה אשר פורסם בכתב העת JAMA Neurology, מטרת החוקרים היתה לבדוק את השינויים הקוגניטיביים בקרב מחלימי קורונה במהלך שנה לאחר מחלתם.
עוד בעניין דומה
לצורך המחקר נאספו 3,233 מחלימי קורונה בני 60 ומעלה, אשר שוחררו משלושה בתי חולים ייעודיים לקורונה בווהאן, סין, בתקופה בין ה-10 לפברואר ועד ה-10 לאפריל 2020. בני זוגם של המטופלים, שאינם נדבקו בעצמם (N = 466), גויסו כאוכלוסיית הביקורת.
משתתפים עם הפרעה קוגניטיבית שקדמה להדבקה בנגיף, הסובלים מהפרעה נויורולוגית אחרת, או בעלי היסטוריה משפחתית של דמנציה הוצאו מהמחקר. נוסף להם, הוצאו מהמחקר מטופלים עם מחלות לבביות, כבדיות או כלייתיות קשות, או מטופלים הסובלים מגידול מכל סוג.
המעקב אחרי התפקוד הקוגניטיבי וירידתו התבצע לאחר שישה ו-12 חודשים. במעקב הסופי של המחקר נכללו בסך הכל 1,438 מחלימים מקורונה ו-438 משתתפי ביקורת. מחלת הקורונה הוגדרה כ"חמורה" או "לא חמורה" לפי הנחיות American Thoracic Society.
התוצא העיקרי של המחקר היה שינוי קוגניטיבי שנה לאחר השחרור מבית החולים. שינויים קוגניטיביים במהלך התקופה הראשונה והשנייה של שישה חודשי מעקב הוערכו באמצעות Informant Questionnaire on Cognitive Decline in the Elderly ו-Telephone Interview of Cognitive Status-40, בהתאמה.
בהתבסס על השינויים הקוגניטיביים אשר נצפו במהלך שתי התקופות, המהלך הקוגניטיבי חולק לארבע קטגוריות: קוגניציה יציבה, הופעה מוקדמת של ירידה קוגניטיבית, הופעה מאוחרת של ירידה קוגניטיבית וירידה קוגניטיבית מתקדמת. החוקרים השתמשו במודלים מולטינומינאליים ורגרסיה לוגיסטית מותנית לצורך זיהוי גורמים הנקשרים עם סיכון לירידה קוגניטיבית.
בקרב 3,233 מחלימי הקורונה, ו-1,317 בני הזוג שלא נדבקו, 1,438 משתתפים אשר טופלו למחלת הקורונה (691 גברים [48.05%] ו-747 נשים [51.95%]; גיל חציוני [IQR] 69 [66-74] שנים) ו-438 משתתפים מקבוצת הביקורת שלא נדבקו (222 גברים [50.68%] ו- 216 נשים [49.32%]; גיל חציוני [IQR] 67 [66-74] שנים), השלימו את 12 חודשי המעקב.
שיעור הירידה הקוגניטיבית במחלימי הקורונה, 12 חודשים לאחר שחרורם, היה 12.45%. מקרים חמורים יותר התאפיינו עם ניקוד נמוך יותר ב-Telephone Interview of Cognitive Status-40 לאחר 12 חודשים, לעומת מקרים שאינם חמורים ומשתתפי הביקורת (חציון [IQR]: חמור 22.50 [16.00-28.00]; לא חמורים 30.00 [26.00-33.00]; ביקורת 31.00 [26.00-33.00]). מחלת קורונה קשה נקשרה עם סיכון גבוה יותר להופעה מוקדמת של ירידה קוגניטיבית (יחס הסיכויים [OR] 4.87; CI 95% 3.30-7.20), הופעה מאוחרת של ירידה קוגניטיבית (OR 7.58; CI 95% 3.58-16.03) וירידה קוגניטיבית מתקדמת (OR 19.00; CI 95% 9.14-39.51).
חולי קורונה שאינה חמורה נקשרו עם סיכון מוגבר להופעה מוקדמת של ירידה קוגניטיבית (OR 1.71; CI 95% 1.30-2.27) בתקנון לגיל, מין, רמת השכלה, מדד מסת גוף ותחלואה נלווית.
החוקרים מסכמים כי ממחקר העוקבה אותו ביצעו עולה כי החלמה מקורונה נקשרה עם עלייה בסיכון לירידה קוגניטיבית אורכית. ממצא זה מדגיש את החשיבות בנקיטת אמצעים מיידיים על מנת להתמודד עם סוגיה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות