למרות שרוב המטופלים עם מחלה מתקדמת של אדנוקרצינומה בריאה (Lung Adenocarcinoma - LUAD) הינם מועמדים לטיפול עם חסמי נקודות בקרה אימוניות, כ-80% מהגידולים עמידים לטיפולים אלו. הבנה ברמה התאית של המנגנונים המובילים להתפתחות גידולים מסוג LUAD ושל מערכת היחסים בין הטרוגניות היסטולוגית של LUAD לבין התגובה לטיפול בעזרת חסימת נקודות בקרה אימוניות יכולה לסייע בזיהוי סמנים ביולוגיים ובתכנון טיפול משולב שיעלה את יעילות הטיפול האימוני.
עוד בעניין דומה
במחקר זה החוקרים השתמשו במודל עכבר מהונדס גנטית אשר משקף התפתחות LUAD אנושי, פולשני וטרום-פולשני, ממגוון תתי-סוגים היסטולוגיים. החוקרים השתמשו בגישה אונקו-אימונולוגית המשלבת את הכח הניתוחי והיכולות הייחודיות המשלימות של ציטומטריית מסה מסוג 'זמן מעוף' (Time-of-flight Mass Cytometry-CyTOF) עם ציטומטריית מסה דימותית על מנת לזהות את המארג האימוני של LUAD.
ניתוח מקיף של LUAD אנושי ועכברי שבוצע על בסיס פרוטאומיקה של תאים בודדים הראה כי התקדמות LUAD נמצא קשור לאבולוציה בזמן ובמרחב של מאקרופאגים המקושרים לגידול בסביבה האימונית המיקרוסקופית של הגידול. שינויים אלו במאקרופאגים הם שאחראיים לתגובתיות של הגידול לטיפולים אימוניים. החוקרים מצאו כי לעיתים יש עליה בביטוי של חלבון PD-1 על גבי תת-סוג של מאקרופאגים פלסטיים מאוד המקושרים לגידול. מאקרופאגים אלו נוצרים בתהליך המעבר בין גידול טרום-פולשני לאדנוקרצינומה פולשנית. ביטוי זה של PD-1 שולט בנישות מרוקנות מלימפוציטים של הגידול הפולשני, ומגן על תאי גידול שבתוך המרכיב המוצק של הגידול.
מסקנת החוקרים הייתה כי בניתוח רב-מימדי של תאים בודדים נמצא כי בתהליך יצירת הגידול מסוג LUAD יש שינויים דינמיים במאקרופאגים מווסתים המבטאים PD-1. ניתן למצוא טיפול ממוקד עבור מאקרופאגים אלו לצורך השגת שיפור בתגובה לטיפול עם מעכבי נקודת בקרה אימונית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות