האבחנה המבדלת של אטרופיה של הוילי (Villous Atrophy - VA) ללא הימצאות נוגדנים לצליאק במבוגרים כוללת מחלת הדגנת (Celiac Disease- CD) ללא נוגדנים ואנטרופתיות כרונית שאינן קשורות לגלוטן, דהיינו אנטרופתיות שאינן מחלת הדגנת (Non-Celiac Enteropathies - NCE). נכון לעת ביצוע המחקר אין קונצנזוס בינלאומי בנוגע לנומקלטורה וקריטריוני האבחנה של אנטרופתיות אלו. במאמר זה בוצע תהליך Delphi לצורך התייחסות לאי הוודאות הקלינית והאבחנתית הנזכרת.
עוד בעניין דומה
כוח משימה בינלאומי הכולל 13 רופאים גסטרואנטרולוגים משש מדינות גויס במהלך הסימפוזיון הבינלאומי ה-16 למחלת הצליאק בפריז, 2019. בין החודשים ספטמבר 2019 ועד יולי 2021 בוצע תהליך Delphi בעזרת שאלונים שהועברו בדואר על מנת להגיע לקונצנזוס בנוגע לאילו אבחנות יש להתייחס באבחנה המבדלת של VA בהיעדר נוגדנים לצליאק, והגישה האבחנתית הנדרשת עבור מצבים אלה. נקבע סף של 70% הסכמה.
אנטרופתיות כרוניות המתאפיינות ב-VA וסרולוגיה שלילית לצליאק ניתן לייחס לשני מצבים קליניים עיקריים: סוג מסוים של CD עם סרולוגיה שלילית, הכוללת CD במתאר של חסר ב-IgA ו-NCE, כאשר לאחרון יש מספר אטיולוגיות.
תוצאות המחקר הדגימו כי הושג קונצנזוס בנוגע לקריטריוני האבחנה של NCE אשר יסייע לקלינאים להבדיל בין NCE לבין CD ללא נוגדנים לצליאק. אמנם במבוגרים עם VA האטיולוגיה הנפוצה ביותר היא CD ללא נוגדנים, האפשרות להבדיל בין CD ללא נוגדנים לבין NCE הוא חשוב כדי להימנע מתזונה נטולת גלוטן לכל החיים, לטפל בתחלואה נלווית אופיינית למחלה ולצמצם תוצאים ארוכי טווח של המחלה.
במאמר זה מתואר קונצנזוס פריז המתייחס להגדרה ולקריטריון האבחנתי של CD ללא נוגדנים ושל NCR כרוני במבוגרים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות