ד"ר נדב יופה נבו: "איננו מטפלים בדיכאון - אלא באדם הסובל מדיכאון"

תסמיני הדיכאון ניתנים לחלוקה של שלושה מישורים הנמצאים בחפיפה זה לזה:
מישור רגשי - ירידה במצב הרוח, חרדה, ראיית שחורות, אבדן עניין והנאה, חשיבה אובדנית.
מישור סומאטי - עייפות, ירידת אנרגיה, שינויים בתפקודים פיזיולוגיים כגון תיאבון, שינה, חשק מיני.
מישור קוגניטיבי – פגיעה בתפקודים הניהוליים: ירידה בריכוז, זיכרון, יכולת ארגון, קביעת סדר עדיפויות ועוד.

כלל התסמינים מובילים לירידה תפקודית היכולה להתבטא בעבודה/ לימודים, משפחה, חברה, פנאי ועוד. לכן היעד בטיפול בדיכאון הינו להחזיר את המטופל לתפקוד, ועל מנת להשיג את היעד אנו נדרשים בין היתר לטפל עם נוגד דיכאון שישפר את הסימפטומים המרכזיים של הדיכאון אך יהיה בעל סבילות גבוהה ובכך נשיג התמדה בטיפול לאורך זמן.

ברינטליקס - סקירת מחקרים, יעילות ותפקוד

ד"ר נדב יופה נבו, האם הסימפטומים של דכאון אחידים אצל כל המטופלים? אם כן – מהו ההסבר לכך? אם לא – מהו ההסבר?

ד"ר נבו: "תסמיני דיכאון יכולים להיות דומים, במהותם, אצל רוב הסובלים מדיכאון. התסמינים ניתנים לחלוקה של שלושה מישורים הנמצאים בחפיפה זה לזה: המישור רגשי המתבטא בירידה במצב הרוח, חרדה, "ראיית שחורות", אבדן עניין והנאה, חשיבה אובדנית. המישור הסומאטי שביטוייו עייפות, ירידה באנרגיה, שינויים בתפקודים פיזיולוגיים כמו תיאבון, שינה, חשק מיני. והמישור הקוגניטיבי שבו האבחנה מראה פגיעה בתפקודים הניהוליים - ירידה בריכוז, בזיכרון, ביכולת ארגון הפעילות היום-יומית, וירידה בקביעת סדר העדיפויות. כלל התסמינים מובילים לירידה תפקודית וזו יכולה להתבטא בעבודה ובלימודים, במשפחה, בחברה, פעילויות פנאי ועוד.

יחד עם זאת, מכיוון שכל אחת ואחד מאיתנו מהווים עולם בפני עצמו, ביטויי הדיכאון יכולים להיות שונים ומגוונים. לכן יש חשיבות רבה להגדרה הבסיסית: איננו מטפלים בדיכאון אלא מטפלים באדם הסובל מדיכאון. הסתכלות זאת מאפשרת להכיר את האדם ומכאן לנסות ולהתאים את הטיפול הנכון ביותר עבורו או עבורה.

האם ההחלטה הטיפולית אמורה להיות בהתאם, אבל בפועל אצל רוב הרופאים יש "תרופת בחירה" ולכן לעיתים קרובות המטופל יוצא מופסד כי אין התאמה מירבית בין התרופה לבין הטיפול?

ד"ר נבו: "אינני יכול לומר שלעיתים קרובות המטופל יוצא מופסד. נכון הדבר שרופאים ורופאות יעדיפו לעיתים תרופות אשר מניסיון העבר שלהם הדגימו יעילות, אך בהחלט יש מקום להכיר את האדם אשר הגיע לטיפול. מתוך היכרות זו, לפי ביטויי הדיכאון אצל אותו אדם, הצרכים והמטרות ופרופיל תופעות הלוואי של תרופות שונות, אפשר לכוון לטיפול שלהערכתנו יהיה היעיל ביותר."

ברינטליקס - סקירת מחקרים, פרופיל תופעות לוואי

מהם היעדים ומהן הציפיות מהטיפול?

ד"ר נבו: "מטרת העל של הטיפול היא לסייע לאדם לחוש בטוב. מתוך אותה מטרת-על, יעדי הטיפול אצל האדם הסובל מדיכאון הם: שיפור סימפטומטי, חזרה לתפקוד תקין ומניעת חזרתה של אפיזודה דיכאונית נוספת."

האם תוכל לתת דוגמה למקרה של מטופל?

ד"ר נבו: "אישה בת 40, חווה ירידה ניכרת במצב הרוח, מדווחת על תחושה של ירידה במוטיבציה, באנרגיה ובתפקוד היום-יומי, כולל בתפקוד קוגניטיבי. היא מעוניינת בשיפור מצבה ומבקשת טיפול אשר מחד יסייע לה ומאידך לא יוביל לעלייה במשקל או יפגום בחשק המיני.
בדוגמה זו, השיקול יהיה טיפול תרופתי המשפר את מצב הרוח – שהוא טיפול בעל אפקט מעורר, משפר את המוטיבציה ואת התפקוד ואשר לפי פרופיל תופעות הלוואי שלו, יגרום בסבירות נמוכה מאד לתופעות לא רצויות כמו עלייה במשקל או פגיעה בחשק המיני. תרופה שתינתן במקרה הזה היא למשל ברינטליקס (VORTIOXETINE)."

מהו לדעתך מקסום הטיפול - עלייה למינון המירבי - לפני שמוותרים ו/או מחליפים ו/או שולחים מטופל לפסיכיאטר.

ד"ר נבו: "על מנת למקסם את הטיפול, יש להתחשב במספר גורמים, כאשר שוב, ראייה זאת נובעת מתוך תפיסה שאין מטפלים בדיכאון אלא באדם הסובל מדיכאון.
"בפן התרופתי, יש לזכור שהזמן הממוצע לתחילת השפעת הטיפול התרופתי הוא כ-4 שבועות. יש כמובן להסביר עניין זה למטופל – ולהמתין יחד איתו לראות את השפעת התרופה.
"לעיתים קרובות, ההשפעה החיובית היא תלוית מינון כך שלאחר התחלת הטיפול יהיה צורך לעלות את המינון ולמקסם את הטיפול. בהינתן שקיימת סיטואציה שבה אין תגובה לאחר שהאדם טופל במינון הנכון ולאורך זמן - ניתן לשקול שינוי תרופתי ו/או הפנייה לפסיכיאטר. אבל מעבר לפן התרופתי יש חשיבות בראיית האדם כמכלול ולכן להמליץ לפנות לפסיכותרפיה, לחיזוק מערכת התמך (משפחה, חברים), לשקול להפנות לריפוי בעיסוק לשם סיוע בבניית תכנית תפקודית ובמידת הצורך גם מיצוי זכויות סוציאליות".

בתמיכה בלתי תלויה של לונדבק