במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Pediatrics ביקשו החוקרים לתקף את השימוש בביומרקר החדשני של אימפדנס דרכי האוויר, וזאת לאבחון מחלה חוץ ושטית בקרב מטופלים עם ריפלוקס קיבתי-ושטי.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בוצע במתכונת פרוספקטיבית. הוא כלל נבדקים עם תסמינים נשימתיים אשר עברו הערכה משולבת בעזרת אנדוסקופיה ולרינגוסקופיה ישירה. הלרינגוסקופיה הישירה הוקלטה לשם ביצוע דירוג עיוור על ידי שלושה רופאי אא"ג.
במהלך הבדיקה בוצעה מדידת אימפדנס מהלארינקס האחורי בעזרת קטטר. לאחר מכן, החוקרים ביצעו הערכה אנדוסקופית ומדידת אימפדנס ונלקחו ביופסיות משלושה גבהים שונים בוושט.
לבסוף, החוקרים ביצעו השוואה של ערכי האימפדנס בין המדידות השונות של אותו מטופל ובין המטופלים השונים. המחקר הנוכחי כלל סך של 88 נבדקים, מתוכם 73 עברו הערכה אנדוסקופית מלאה של דרכי האוויר.
תוצאות המחקר הדגימו כי לא נמצאה קורלציה מובהקת בין אימפדנס דרכי האוויר לציון הממוצע של reflux finding scoresי(r2 = 0.45, P = .07). לא נמצא קשר חיובי מובהק בין אימפדנס דרכי האוויר לערכי האימפדנס הוושטי (r2 = 0.097-0.138, P > .2).
בקרב נבדקים אשר טופלו עם חסמי משאבות פרוטונים, נמצא ממוצע אימפדנס דרכי אוויר נמוך יותר באופן משמעותי (706 ± 450 Ω), וזאת בהשוואה לאלו אשר לא טופלו עם החסמים ((1069 ± 809 Ω, P = .06). במטופלים בהם נמצאו עדויות לאספירציה בוידאופלואורוסקופיה נמצאו רמות אימפדנס דרכי אוויר נמוכות יותר (871 ± 615 Ω), וזאת בהשוואה לנבדקים ללא עדות לאספירציה (1247 ± 360 Ω, P = .008). סטרואידים נשאפים לא השפיעו על אימפדנס דרכי האוויר (P=.7).
מתוצאות מחקר זה עולה כי אימפדנס של דרכי האוויר יכול לשמש כלי חשוב לאבחון ריפלוקס קיבתי-ושטי או לאספירציה. בדיקה זו עוקפת את הסובייקטיביות המיוחסת לאבחון המבוסס אך ורק על מראה דרכי האוויר.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות