למרות ההתקדמות בזמינות של טיפולים ביולוגיים יעילים לפסוריאזיס בעשור האחרון, המאפיינים הקליניים, ההתמדה והבטיחות הקשורים בתגובה לטיפול לא נחקרו בצורה שיטתית.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology, חוקרים ביקשו להעריך את הגורמים, ההתמדה ותוצאי הבטיחות הקשורים למגיבי-על (super-responder) או לחולים רפרקטוריים לטיפולים ביולוגיים (biologic-refractory patient).
אנליזה רטרוספקטיבית זו כללה חולי פסוריאזיס שהחלו טיפול ביולוגי ראשון. אנליזת רגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים שימשה לזיהוי מנבאים עבור מגיבי-על ומטופלים רפרקטוריים. בנוסף, הישרדות התרופה נותחה באמצעות גרף קפלן-מאייר.
737 חולים נכללו במחקר (140 מגיבי על [19.0%] ו-34 מטופלים רפרקטוריים לתרופות ביולוגיות [4.6%]). לפי תוצאות המחקר, הגורמים שזוהו כקשורים בצורה מובהקת למגיבי על היו מדד מסת גוף (BMI, Body mass index) נמוך מ-25, מדד תחלואה נלווית של צ'ארלסון (Charlson Comorbidity Index) נמוך, העדר דלקת מפרקים פסוריאטית, היסטוריה משפחתית של פסוריאזיס ורמות נמוכות של תנגודת לאינסולין.
לעומת זאת, מדד מסת גוף של 30 ומעלה, מחלת כבד שומני לא אלכוהולית, מדד PASI (psoriasis area and severity index) גבוה ורמות ESR (erythrocyte sedimentation rate) גבוהות היו מנבאים עצמאים עבור מטופלים רפרקטוריים לטיפולים ביולוגיים.
מגיבי-על הראו התמדה טובה יותר בטיפול ביולוגי, בעוד שמטופלים רפרקטוריים הציגו התמדה נמוכה יותר ושיעור גבוה יותר של תופעות לוואי, במיוחד אקזמה פרדוקסלית.
מגבלת המחקר היתה ביצועו במרכז אחד עם מדגם מוגבל.
החוקרים מסכמים כי זוהו מספר מנבאים לתגובה טיפולית שעשויים לסייע בבחירת הטיפול הביולוגי המתאים ביותר לחולי פסוריאזיס, ובכך להבטיח התמדה טובה יותר ותוצאי בטיחות טובים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות