קיימים נתונים סותרים על השפעת הטיפול באנטגוניסטים לרצפטור המינרלוקורטיקואידי על רמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) וסוכרת חדשה. במחקר אקראי, כפול סמיות, מבוקר אינבו, החוקרים בחנו את ההשפעה של פינרנון (Finerenone) במתן פומי, בהשוואה לאינבו, על שכיחות סוכרת בקרב חולי אי ספיקת לב.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology, החוקרים איתרו 6,001 משתתפים עם אי ספיקת לב (NYHA class II-IV), מקטע פליטה של חדר שמאל 40% ומעלה, עדות למחלת לב מבנית ורמות גבוהות של N-terminal pro-B-type peptide natriuretic, בין 14 בספטמבר 2020 ל-10 בינואר 2023.
המשתתפים חולקו באקראי בהקצאה סמויה ו-3,222 (53.7%) לא סבלו מסוכרת בתחילת המחקר. משתתפים אלה היו במעקב לאורך תקופה חציונית של 31.3 חודשים, עם טווח בין-רבעוני של 21.5 עד 36.3 חודשים.
התוצא העיקרי המורכב כלל תמותה קרדיווסקולרית ואירועי אי ספיקת לב (ראשונים וחוזרים). לא נכללו משתתפים עם סוכרת בתחילת המחקר (היסטוריה של סוכרת שדווחה על ידי החוקר או HbA1c ≥6.5%). סוכרת חדשה הוגדרה כמדידה של HbA1c של 6.5% ומעלה בשני ביקורי מעקב רצופים או התחלה חדשה של טיפול להורדת רמת הסוכר.
מערך הניתוח המלא כלל את כל המשתתפים שהוקצו באופן אקראי לטיפול במחקר, שנותחו בהתאם להקצאת הטיפול שלהם ללא קשר לטיפול שקיבלו (כלומר, intention to treat). ניתוח הבטיחות כלל משתתפים שהוקצו באופן אקראי לטיפול במחקר אשר נטלו לפחות מנה אחת של המוצר הנבדק, מנותח בהתאם לטיפול שקיבל בפועל.
מתוצאות המחקר עולה כי סוכרת חדשה התרחשה ב-115 (7.2%) משתתפים בקבוצת הפינרנון וב-147 (9.1%) בקבוצת האינבו, עם שיעורי היארעות של 3.0 אירועים ל-100 שנות אדם (רווח בר סמך 95%, 2.5-3.6) עבור קבוצת הפינרנון ו-3.9% אירועים ל-100 שנות אדם עבור קבוצת האינבו (רווח בר סמך 95%, 3.3-4.6).
בהשוואה לאינבו, פינרנון הפחית באופן מובהק את הסיכון לסוכרת חדשה ב-24% (יחס סיכון 0.76, רווח בר סמך 95%, 0.59-0.97, p=0.026). ניתוח Fine-Gray competing risk העלה יתרון דומה (יחס סיכון 0.75, רווח בר סמך 95%, 0.59-0.96, p=0.024).
התוצאות היו דומות בניתוחי רגישות, שבהם הורחבה ההגדרה של סוכרת חדשה, כך שתכלול התחלת טיפול במעכבי SGLT2 עם סוכרת כאינדיקציה, מדידות HbA1c בלבד, והתחלה חדשה של תרופות להורדת גלוקוז בלבד (לא כולל טיפול במעכבי SGLT2). הממצאים היו דומים כאשר משתתפים שטופלו בתרופות להורדת גלוקוז בתחילת המחקר לא נכללו (n=15).
ההשפעה של פינרנון, בהשוואה לאינבו, על סוכרת חדשה היתה עקבית בכל ת -הקבוצות. לשבעה משתתפים הייתה תופעת לוואי של סוכרת חדשה שלא התאימה לאף אחת מההגדרות לעיל.
החוקרים סיכמו כי במשתתפים עם אי ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד או שמור וללא סוכרת, טיפול פומי בפינרנון הוביל להפחתה מובהקת סטטיסטית בסיכון לסוכרת חדשה, מה שמהווה יתרון קליני משמעותי נוסף של טיפול זה באנשים אלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות