למרות שמעקב פעיל הוא הטיפול המועדף בסרטן הערמונית בסיכון נמוך, חלק מהגברים נותרים בסיכון לטיפול יתר עם טיפול מקומי דפיניטיבי. מאפיינים התחלתיים עשויים להיות קשורים לטיפול יתר ומהווים מקור פוטנציאלי לפערים בריאותיים.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Prostate Cancer and Prostatic diseases ממצאיו של מחקר שבו חוקרים ביקשו להעריך הקשרים בין מאפייני המטופל והמחלה לבין טיפול יתר כירורגי בסרטן הערמונית בסיכון נמוך.
במחקר הוכללו גברים בגילאי 45-75 עם אדנוקרצינומה של הערמונית מסוג cT1 cN0 cM0 עם ביופסיה של ציון גליסון 6 ו-PSA < 10 ננוגרם/מ"ל בין השנים 2010-2016 במסד הנתונים הלאומי לסרטן (National Cancer Database - NCDB), אשר עברו כריתה רדיקלית של הערמונית (radical prostatectomy - RP).
החוקרים ביצעו הערכה של הקשרים בין המאפיינים ההתחלתיים לבין כריתה רדיקלית חסרת משמעות קלינית של הערמונית (insignificant PCa - iPCa) ב-RP (כלומר, "טיפול יתר"), שהוגדרה כמחלה על פי גליסון 3+3 מוגבלת באיברים (כלומר, pT2), באמצעות רגרסיה לוגיסטית רב משתנית.
החוקרים זיהו 36,088 גברים עם PCa בסיכון נמוך שעברו RP. שיעור ה-iPCa הלא מתוקנן ירד במהלך תקופת המחקר, מ-54.7% בשנת 2010 ל-40.0% בשנת 2016.
בניתוחים רב-משתנים תוך התאמה למאפיינים ההתחלתיים, גיל מבוגר (OR 0.98, רווח בר-סמך 95% 0.97-0.98), שנת אבחון מאוחרת יותר (OR 0.62, רווח בר-סמך 95% 0.57-0.67 לשנת 2016 לעומת 2010), גזע שחור (OR 0.85, רווח בר-סמך 95% 0.79-0.91), טיפול במסגרת תוכנית אקדמית/מחקרית (OR 0.82, רווח בר-סמך 95% 0.73-0.91), PSA גבוה יותר (OR 0.91, רווח בר-סמך 95% 0.90-0.92) ומספר גבוה יותר של ליבות ביופסיה חיוביות (OR 0.87, רווח בר-סמך 95% 0.86-0.88) היו קשורים באופן עצמאי לסיכון נמוך יותר לטיפול יתר (iPCa) ב-RP.
לעומת זאת, מספר גדול יותר של ליבות ביופסיה שנדגמו (OR 1.01, 95% 1.01-1.02) היה קשור באופן עצמאי לסיכון מוגבר לטיפול יתר (iPCa) ב-RP.
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר מדגימים ירידה של כ-27% בשיעורי טיפול יתר בגברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך במהלך תקופת המחקר. מספר מאפייני מטופל, מחלה ומבנה קשורים לגילוי סרטן ערמונית בסיכון נמוך בשלב RP ויכולים להשפיע על הטיפול בגברים עם סרטן זה כדי להפחית טיפול יתר פוטנציאלי.
מקור:
תגובות אחרונות