במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת BMC public health, החוקרים ביקוש להעריך את ההשפעה של ריבוי מחלות קרדיומטבוליות ובכללן סוכרת סוג 2, מחלות לב ושבץ מוחי על הסיכון להתפתחות סוגים שונים של דמנציה, ולבחון מנגנונים דלקתיים ומטבוליים מתווכים.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 287,748 משתתפים ממאגר הביובנק הבריטי (UK Biobank), וניתחו את הסיכון לדמנציה מכל סיבה, למחלת אלצהיימר ולדמנציה וסקולרית. נעשה שימוש במודלים של רגרסיית cox ובניתוח תת קבוצות וכן ב-mediation analysis לבחינת תרומתם של סמנים דלקתיים ומטבוליים לקשרים שנצפו.
מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לנבדקים ללא תחלואה קרדיומטבולית, משתתפים עם ריבוי תחלואה קרדיומטבולית היו בסיכון מוגבר לדמנציה מכל סיבה (יחס סיכון 2.27, רווח בר סמך 95%, 1.95–2.63), למחלת אלצהיימר (יחס סיכון 1.49, רווח בר סמך 95%, 1.13–1.97), ולדמנציה וסקולרית (יחס סיכון 3.70, רווח בר סמך 95%, 2.93–4.69).
ניתוח תת קבוצות הצביע על כך שהקשרים בין תחלואה קרדיו־מטבולית לבין דמנציה מכל סיבה ומחלת אלצהיימר היו חזקים במיוחד בקרב נשים ובקרב נבדקים מתחת לגיל 60. ב-mediation analysis נמצא כי נויטרופילים תיווכו 2.43% מהקשר בין תחלואה קרדיומטבולית לדמנציה מכל סיבה, בעוד שרמות גלוקוז והמוגלובין מסוכרר תיווכו 9.22% ו-11.85%, בהתאמה.
החוקרים סיכמו כי ריבוי מחלות קרדיו־טבוליות מעלה את הסיכון לדמנציה מסוגים שונים, במיוחד בקרב נשים ואנשים צעירים יחסית. סמנים דלקתיים ומטבוליים עשויים לתווך חלקית את הקשרים הללו ומספקים תובנות חשובות לגבי המנגנונים הפתופיזיולוגיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות