מטרת החוקרים היתה לבחון את שיעור ההורים החורגים מערכי הסף הקליניים עבור דיכאון, פסיכופתולוגיה של הפרעות אכילה והבעת רגשות, במיוחד ביקורת ומעורבות יתר רגשית, בקבוצת ילדים עם הפרעת אכילה נמנעת/ מגבילה (avoidant/restrictive food intake disorder - ARFID), אנורקסיה נרבוזה (anorexia nervosa - AN) ובקבוצת ביקורת בריאה (healthy controls - HC), ולהעריך את ההבדלים בין הקבוצות. נותחו הקשרים בין מאפייני ההורים למאפייני מחלות הילד.
עוד בעניין דומה
גורמים משפחתיים כמו פסיכופתולוגיה הורית ורגשות שההורים מפגינים, המתייחסים לאווירה הרגשית בתוך המשפחה, ממלאים תפקיד משמעותי בתחזוקה ובתוצאי הטיפול באנורקסיה נרבוזה. עם זאת, לא ידוע דבר על מאפיינים הוריים אלה ב-ARFID.
לאחרונה פורסמו בכתב העת Child and Adolescent Psychiatry and Mental Health, ממצאיו של מחקר שבו הוכללו ילדים ומתבגרים (0-17 שנים) עם ARFID (42 חולים) הפונים לטיפול, שהושוו לאלה עם AN (25 חולים) ו-HC (42 חולים) בקטגוריות פסיכופתולוגיה של הפרעות אכילה הוריות (שאלון בדיקת הפרעות אכילה), דיכאון הורי (שאלון בריאות המטופל) ורגשות שהביעו ההורים (שאלון משפחתי).
תוצאות המחקר הדגימו שכאשר משווים ARFID עם AN ו-HC, לא נמצא הבדל משמעותי בשיעור ההורים שחרגו מערכי הסף הקליניים לדיכאון (26% לעומת 20% לעומת 14%), פסיכופתולוגיה של הפרעות אכילה (7% לעומת 12% לעומת 9%) וביקורת (26% לעומת 32% לעומת 29%).
עבור מעורבות יתר רגשית (41% לעומת 52% לעומת 0%), נמצאו הבדלים בין ARFID ל-HC, אך לא בין AN. רמות תסמיני דיכאון ומעורבות יתר רגשית של ההורים היו גבוהות יותר בקרב אלה עם ARFID בהשוואה ל-HC בלבד.
יותר תסמיני דיכאון הוריים, ביקורת ומעורבות יתר רגשית היו קשורים באופן משמעותי להתנהגויות אכילה מגבילות יותר של ילדים, מדד מסת גוף סטנדרטי נמוך יותר ומספר נמוך יותר של מאכלים מקובלים.
החוקרים הסיקו כי ARFID ואנורקסיה נרבוזה חולקות התפלגויות דומות בפסיכופתולוגיה הורית וברגשות שההורים מודעים אליהם. מחקרים עתידיים עשויים להתמקד בתפקידם של גורמים משפחתיים אלה בהתפתחות ובתוצא של ARFID.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות