במחקר תצפיתי, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Scientific reports, החוקרים ביקשו לבדוק האם חומרת רטינופתיה סוכרתית קשורה לאי ספיקת לב פעילה בזמן האבחון, וכן אם היא מנבאת סיכון מוגבר לאשפוז עקב אי ספיקת לב במהלך חמש שנות מעקב בקרב חולים עם סוכרת ומחלת כליה כרונית.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 1,503 מטופלים עם סוכרת ומחלת כליות כרונית שעברו צילום רשתית להערכת חומרת רטינופתיה סוכרתית. הנבדקים סווגו לשלוש קבוצות: קבוצה 1 - ללא רטינופתיה, רטינופתיה לא-פרוליפרטיבית (NPDR) קלה עד בינונית, קבוצה 2 - רטינופתיה לא-פרוליפרטיבית חמורה או חמורה מאוד, וקבוצה 3 - רטינופתיה פרוליפרטיבית (PDR) או רטינופתיה פרוליפרטיבית בסיכון גבוה.
הקשר בין מצב לבבי נוכחי לבין חומרת רטינופתיה סוכרתית הוערך באמצעות ordinal regression, והקשר בין חומרת רטינופתיה סוכרתית לבין אשפוז עתידי עקב אי ספיקת לב נבחן באמצעות מודלים של cox.
מתוצאות המחקר עולה כי קיים קשר מובהק בין חומרת רטינופתיה סוכרתית לבין נוכחות אי ספיקת לב (יחס סיכויים מותאם 2.09, רווח בר סמך 95%, 1.37–3.18). בקרב מטופלים שלא סבלו מאי ספיקת לב בתחילת המעקב, נמצא כי שיעור האשפוזים עקב אי ספיקת לב חריפה במשך חמש שנים היה גבוה יותר בקבוצה 2 (יחס סיכון 1.37, רווח בר סמך 95%, 0.83–2.26) ובמיוחד בקבוצה 3 (יחס סיכון 1.86, רווח בר סמך 95%, 1.22–2.83), בהשוואה לקבוצה 1.
החוקרים סיכמו כי חומרת רטינופתיה סוכרתית קשורה באופן בלתי תלוי הן לנוכחות אי ספיקת לב בזמן האבחנה והן לסיכון מוגבר לאשפוז עתידי עקב אי ספיקת לב במשך חמש שנים. ממצא זה עשוי לתרום לשיפור הסיווג הקרדיווסקולרי של מטופלים עם סוכרת ומחלת כליות כרונית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות