תוצאים גרועים של מלנומה בקרב אנשים בעלי צבע עור כהה מיוחסים בדרך כלל לשיעור גבוה יותר של מלנומה מסוג AMLי(Acral Lentiginous Melanoma) ולאבחון מאוחר. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology, חוקרים ביקשו לבחון את האפידמיולוגיה של ALM בקרב קבוצות אתניות שונות, על מנת לקבוע האם פערי התוצאים אכן נובעים מאבחון מאוחר.

מקרי מלנומה עורית נאספו ממאגר הנתונים של תכנית SEERי(Surveillance, Epidemiology, and End Results Program). חומרת המחלה בעת האבחנה והסיכון לתמותה ספציפית למלנומה הושוו בין קבוצות אתניות בארבעת תת הסוגים ההיסטולוגיים המרכזיים של מלנומה, באופן בלתי תלוי במשתנים קליניקו-פתולוגיים וחברתיים-כלכליים.

לפי תוצאות המחקר, לא נמצא הבדל מובהק בחומרת המחלה בעת האבחנה בין מטופלים שחורים ולבנים עם ALM, אך תת-סוג זה היה היחיד שבו מטופלים שחורים הציגו סיכון גבוה יותר באופן מובהק לתמותה (יחס סיכונים ‎2.04, רווח בר-סמך 95%: ‎1.31-3.11), בהשוואה למטופלים לבנים.

עם זאת, היכולת להעריך את הפערים במלואם היתה מוגבלת בשל היעדר נתונים מספקים על ALM בקרב אוכלוסיות שאינן שחורות או לבנות, היעדר נתונים מחוץ לארה"ב וכן היעדר מחקרים גנטיים רחבים.

החוקרים מסכמים כי הממצאים מפריכים את ההנחות הקודמות שלפיהן פערים אתניים ב-ALM נובעים בעיקר מעיכוב באבחון או מחסמים חברתיים-כלכליים. הם מצביעים על כך שיש צורך במחקרים נוספים להבנת הגורמים לפער בתוצאים בקרב מטופלים שחורים עם AML.

מקור:

Disparities in acral lentiginous melanoma: Factors beyond delayed diagnosis. Grant, Sydney et al. Journal of the American Academy of Dermatology, Volume 0, Issue 0

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה