במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Ophthalmology (Rochester, Minn), החוקרים ביקשו להשוות את שיעור ההיארעות של גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית (POAG) ולחץ תוך עיני מוגבר בקרב מטופלים שטופלו באגוניסטים לרצפטור GLP-1 לעומת כאלה שקיבלו תרופות אחרות לירידה במשקל, בהן אורליסטט (orlistat), פנטרמין-טופירמאט (phentermine-topiramate), בופרופיון-נלטרקסון (bupropion-naltrexone) או סטמלנוטייד (setmelanotide).
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במסד הנתונים TriNetX שכלל רשומות רפואיות אלקטרוניות בינלאומיות בין השנים ינואר 2004 לדצמבר 2024. נכללו מטופלים ללא סוכרת עם אבחנה של עודף משקל או השמנת יתר, שקיבלו אחד מהטיפולים הנ"ל. התוצאים נבדקו לאחר שלוש וחמש שנות מעקב, תוך שימוש בהתאמת ציוני נטייה לפי נתונים דמוגרפיים, מחלות רקע ושימוש בתרופות. חושבו יחסי סיכון עם רווחי בר סמך של 95%.
מתוצאות המחקר עולה כי לאחר התאמה, שתי הקבוצות כללו 61,057 מטופלים כל אחת. בקבוצת האגוניסטים לרצפטור GLP-1 נמצא סיכון נמוך באופן מובהק לגלאוקומה ראשונית פתוחת זווית וללחץ תוך עיני מוגבר לאחר שלוש וחמש שנות מעקב. הסיכון לגלאוקומה ראשונית פתוחת זווית היה נמוך ב-50.4% לאחר 3 שנים (יחס סיכון 0.496, רווח בר סמך 95%, 0.371–0.664) וב-58.5% לאחר 5 שנים (יחס סיכון 0.415, 0.316-0.545). הסיכון ללחץ תוך עיני מוגבר היה נמוך ב-55.9% לאחר 3 שנים (יחס סיכון 0.441, 0.318–0.611) וב-65.8% לאחר 5 שנים (יחס סיכון 0.342, 0.250–0.466).
החוקרים מסכמים כי בקרב מטופלים ללא סוכרת, שימוש באגוניסטים לרצפטור GLP-1 נקשר בסיכון נמוך באופן מובהק להתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית וללחץ תוך עיני מוגבר, בהשוואה לטיפולים חלופיים לירידה במשקל, בטווחי מעקב של שלוש וחמש שנים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות