טיפול מוקדם עם חוסמי TNF-α ושליטה בפעילות הדלקתית של דלקת מפרקים שגרונית

ההשפעות ארוכות הטווח של תרופות ממשפחת חוסמי TNF-α על מפרקים נושאי משקל בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis - RA) אינן ידועות במלואן. מטרת מחקר זה היתה להעריך את השינויים הרדיוגרפיים במפרקים נושאי משקל בקרב מטופלים עם RA במהלך שלוש שנות טיפול עם חוסמי TNF-α ולזהות גורמים הקשורים להתקדמות הנזק המפרקי.

עוד בעניין דומה

החוקרים בחנו שינויים במשתנים קליניים ובממצאים הרדיולוגיים ב-243 מפרקים נושאי משקל (63 מפרקי ירך, 54 ברכיים, 71 קרסוליים ו-55 מפרקי subtalar) של 38 מטופלים עוקבים, במהלך שלוש שנות טיפול עם חוסמי TNF-α. ניתוח רגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים שימשה לזיהוי גורמי סיכון להתקדמות נזקים במפרקים נושאי משקל.

17 (14.5%) מהמפרקים הפרוקסימליים נושאי המשקל (מפרקי ירך וברך) הראו התקדמות רדיוגרפית ברורה במהלך שלוש שנות הטיפול, בעוד שאף אחד מהמפרקים הפרוקסימליים נושאי המשקל סיפק ראיה רדיוגרפית לשיפור או תיקון. מנגד, מפרקים דיסטליים נושאי משקל (מפרקי קרסול ו-subtalar) הראו התקדמות רדיוגרפית ב-20 (15.9%) מפרקים ושיפור בשמונה (6.3%) מפרקים. ניתוח לוגיסטי רב-משתנים למפרקים פרוקסימליים נושאי משקל חשף כי גורמי סיכון בלתי תלויים להתקדמות הנזק המפרקי היו ציון לארסן בקו הבסיס (יחס סיכויים [odds ratio – OR]:י24.85, 95% רווח בר סמך: 5.07-121.79, p<0.001) ופעילות המחלה שנה לאחר הטיפול (OR: 3.34, 1.50-7.46, p=0.003). מאידך, ניתוח רב-משתנים למפרקים דיסטליים נושאי משקל מצא כי פעילות המחלה שנה לאחר הטיפול (OR: 2.13, 1.43-3.18, p<0.001) היה גורם הסיכון הבלתי תלוי היחיד להתקדמות נזק מפרקי.

ציון לארסן בקו הבסיס נקשר באופן חזק להתקדמות נזק מבני למפרקים פרוקסימליים נושאי משקל. פעילות דלקתית לאחר הטיפול נמצאה כגורם בלתי תלוי להתקדמות המחלה במפרקים דיסטליים ופרוקסימליים נושאי משקל. טיפול מוקדם עם חוסמי TNF-α ובקרה הדוקה על הפעילות הדלקתית בקרב מטופלים עם RA נחוצים למניעת התקדמות נזקים למפרקים נושאי משקל.

מקור:

2017 Jul;27(4):570-575. doi: 10.1080/14397595.2016.1227235. Epub 2016 Sep 26.
Radiographic changes and factors associated with subsequent progression of damage in weight-bearing joints of patients with rheumatoid arthritis under TNF-blocking therapies-three-year observational study.
Matsushita I1, Motomura H1, Seki E1, Kimura T.